מנשא אופניים

ניסיתי במקור לייצר מבחן משווה עבורכם, כדי שיהיה רפרנס למתקנים האחרים שבשוק, אולם חלקם לא ענו לטלפונים ולאחרים לא היה מתקן דומה במלאי למבחן. דומה שא.ג נגררים הכי רוצים את העסקים שלכם, וזו עוד אינדיקציה מבחינתי שכדאי לעבוד איתם. אסף מאוד רצה שנשווה את המוצר הסיני הזה לאחרים, וגם משתמש נוסף שדיברתי איתו אמר לי שכדאי להשוות – כי מה שמגלים הוא שהמותגים המערביים מאוד יקרים, ובסה”כ – לא מספקים שום תועלת עדיפה על המתקן הסיני שהוא זול בהרבה, אולם לא פחות איכותי. רציתי לבדוק את הטענה הזו בעצמי ואני מקווה שעוד אצליח.

אין ספק שבפעמים הראשונות הייתי פחות יעיל בכל התהליך של הוצאת המתקן מהמחסן, וסדר הפעולות להתקנתו. עם השימוש החוזר, זה הופך להיות קל וזריז, והיום לאחר תקופה מסוימת – זה הרבה יותר נוח לי מכל מתקן אחר. כל התהליך מהאחסון ועד מוכנות לנסיעה התקצר מאוד. אני חושב שלמעט מקרה בו יש לכם כבר מתקן גג שמותקן תמיד, זו אחת האופציות היותר נוחות מבחינת זמן ההתארגנות.

סדר הפעולות שמבצעים הוא – הוצאת המתקן מהמחסן במצב מקופל והנחתו ליד הרכב, פתיחת קשת המיתקון של האופניים למצב אנכי, הצבה שלו על וו הגרירה, וסגירת ידית ההידוק הגדולה כך שהוו ממותקן ויציב על הוו. חיבור של כבל החשמל אל שקע החשמל שנמצא צמוד לוו הגרירה עצמו, ונעילה של הוו במפתח הקטן כך שלא ניתן יהיה לגנוב אותו בקלות מדי מהרכב.

אז מביאים את האופניים, מניחים אותם על המתקן, משתמשים באחת משלושת הזרועות שעל קשת המיתקון וסוגרים איתן את הקלמפה על הרמה לעיגון האופניים על המתקן. מהדקים את שני הגלגלים למסילות שלהם, ואתם מוכנים ליציאה.

תופסני הגלגל מעט צרים ויתאימו לצמיגים של מקסימום 2.2. רוכבי פרירייד – ישימו את זה כך שהקוביות יתפסו את שולי הפלסטיק אבל זה לא ישב אופטימלי. אם אתם רוכבים עם ציוד אנדורו וצמיגים עבים אמליץ לכם לברר האם יש מסילות רחבות יותר מאלה שהגיעו על המתקן לבחינה.

השתמשתי במתקן לא מעט, בהרבה נסיעות, להרבה רכיבות, ועם חניות במקומות מגוונים – בחניונים בתשלום, בחניון תת קרקעי (עם קיר מאחור…), בחנית הבית הצפופה שלי, ועוד. המתקן בולט בצורה די משמעותית אחורה מהרכב. זה משהו שצריך לקחת בחשבון בעיקר בהקשר של חניה – זה מגביל בנסיעות לעיר ולמקומות בהם אתם לא יודעים מראש שאין בעית חניה, ומצריך אתכם לבוא מוכנים לרעיון שתצטרכו לפרק אותו ולהכניס אל הספסל האחורי בהנחה שאין אופניים מאחור.

בחניון התת קרקעי של העבודה, יש קיר מאחור. פה גיליתי שמעט קשה לדייק את המרחק המינימלי ברברס, אבל התאורה אל הקיר מסייעת לכם לראות שאתם מתכוונים (קוטר האור המוקרן על הקיר הולך וקטן עד שאתם כמעט וצמודים אליו ברברס…). כאן כבר גיליתי את הפיצ’ר הראשון שהייתי מוסיף למתקן הזה: הפלסטיקים\כיסויי הפנסים האחוריים הם הדבר הכי בולט מאחור – והיה עדיף לו היה פלסטיק עמיד בולט קצת יותר מהפנסים כלפי חוץ כדי שרברס לא מדויק הפוגש קיר או את הפגוש שמאחור בחניה, לא ישבור את פנסי המתקן. תהיו זהירים ברברס!

למרות שרוב השימושים שלי היו עם זוג אחד בלבד, הרי שהיתרון הגדול של המתקן הזה התגלה כשלוקחים יותר מאחד. הוא מעולה לאיסוף חברים והאופניים שלהם לרכיבה, ומאפשר לשלושה זוגות להצמד בצפיפות מאחור. הוא נראה כמו משהו שיעמוד במשקל של כ 45 ק”ג של שלושה זוגות כאלה, ולעומת מתקני נשיאה, אין ספק שהוא יציב ומפחיד פחות – והתועלת בו עולה ככל שמשתמשים יותר בנשיאת שניים או שלוש זוגות.

אני מקווה שעוד ייצא לי לבחון את המתחרים, אבל אין ספק שכבר כעת התגלה פה מתקן מצוין. במבחן ארוך טווח אולי אגלה את הדברים הקשורים לאמינות ועמידות חלקים שבמבחן כזה פחות נחשפים אליו, אבל בחודש של שימוש אינטנסיבי הוא עבד טוב מאוד, וממחקר זריז באינטרנט גיליתי שרוב המתחרים הדומים לו עולים לפחות 1000 ש”ח יותר, ולפעמים גם 2000 יותר, שאני בכלל לא בטוח שהם מוצדקים: בסה”כ מדובר פה בטכנולוגיה פשוטה שלא בטוח שהמיתוג אמור לשחק בה תפקיד מרכזי.

מבחינתי הפתרון של מנשא הוא מעולה: הוא מונע את הצורך בהשארת גגון על האוטו (ולכן חסכוני יותר בדלק, וברעש רוח בזמן הנסיעה), מאפשר הובלה קלה יחסית של 3 זוגות אופניים, והוא מרגיש הרבה יותר בטוח ולא מתנדנד כמו מנשאי חלון. זה שידרוג דרמטי בנוחות הנסיעה לרכיבה ואני בהחלט ממליץ על הפתרון הסיני הזה, שדומה שמספק תועלת גבוהה לתקציב.